Monday, September 11, 2017

Why Does A Goy Receive Olam Haba? - Part 1

לרפואת הרב יצחק בן ברכה
ואסתר רות בת נעמי שרה 


The Rambam writes [Melachim 8/11]:

כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם ויש לו חלק לעולם הבא והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה גר תושב ואינו מחסידי אומות העולם ולא [אלא] מחכמיהם:

Anyone who accepts upon himself the fulfillment of these seven mitzvot and is precise in their observance is considered one of 'the pious among the gentiles' and will merit a share in the world to come.

This applies only when he accepts them and fulfills them because the Holy One, blessed be He, commanded them in the Torah and informed us through Moses, our teacher, that Noah's descendants had been commanded to fulfill them previously.

However, if he fulfills them out of intellectual conviction, he is not a resident alien, nor of 'the pious among the gentiles', nor [but] of their wise men.

The big question is what the correct text is in the Rambam - ולא מחכמיהם or אלא מחכמיהם? If a goy keeps his mitzvos out of intellectual conviction is he a wise man or not? 

There is SOOOOO MUCH to say about this Rambam. In the meantime, I will copy a passage from a letter of the Rav ztz"l [אגרות הראי"ה עמ' ק] where he proves that the correct text says "אלא מחכמיהם" because a goy who serves Hashem out of intellectual conviction is indeed wise. 

But then he says a HUUUUUGE chiddush.  

"ודעתי נוטה שכוונת הרמב"ם היא שמעלת 'יש לו חלק לעולם הבא', מעלה ירודה מאד, אע"פ שהיא גם טובה גדולה. אבל כיוון שאפילו רשעים ועמי הארץ שבישראל זוכין לה היא לפי ערך המעלות הרוחניות מעלה ירודה, והרמב"ם סובר שהמושכלות מצליחים את האדם הרבה עוד יותר מהצדק של ההנהגה. על כן סובר שהמדרגה של יש להם חלק לעולם הבא היא מעלה של חסידי אוה"ע שלא גברו במושכלות, כי אם קיבלו האמונה בתמימות רגשי לבב והתנהגו בדרך ישרה ע"י מה שקיבלו שהמצוות שלהם ניתנו כך עפ"י ד'. אבל מי שעל ידי הכרע הדעת זכה להשיג ז' מצוות בני נח הוא באמת חכם לב ומלא תבונה, הוא נחשב מחכמיהם. שמעלת החכמה היא גדולה מאד ואין צריך לומר שיש לו חלק לעולם הבא. כי אם הוא עומד במדרגה קדושה שצריכה להתפרש במבטא יותר מלא מהלשון של יש לו חלק לעוה"ב...."

WOWOWOW!!!

Getting Olam Haba for keeping the mitzvos because of tradition is "small peanuts" compared to someone who keeps them because of his wisdom. Even ignoramuses and reshaim go to Olam Haba. So the goy who keeps the seven mitzvos because of his chochma is greater than one who keeps them based on tradition and thus receives yet a greater portion in Olam Haba. 

Remember that according to the Rambam the status of the wise man is just about the highest pinnacle one can reach. He even writes that one receives Olam Haba based on one's level of daas:


כך אמרו חכמים הראשונים העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא תשמיש אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהן ונהנין מזיו השכינה. הרי נתברר לך שאין שם גוף לפי שאין שם אכילה ושתיה. וזה שאמרו צדיקים יושבין דרך חידה אמרו. כלומר הצדיקים מצויין שם בלא עמל ובלא יגיעה. וכן זה שאמרו עטרותיהן בראשיהן כלומר דעת שידעו שבגללה זכו לחיי העולם הבא מצויה עמהן והיא העטרה שלהן כענין שאמר שלמה בעטרה שעטרה לו אמו.


In the world to come, there is no body or physical form, only the souls of the righteous alone, without a body, like the ministering

angels. Since there is no physical form, there is neither eating, drinking, nor any of the other bodily functions of this world like sitting, standing, sleeping, death, sadness, laughter, and the like.

Thus, the Sages of the previous ages declared: "In the world to come, there is neither eating, drinking, nor sexual relations. Rather, the righteous will sit with their crowns on their heads and delight in the radiance of the Divine Presence."

From that statement, it is clear that there is no body, for there is no eating or drinking. [Consequently,] the statement, "the righteous sit," must be interpreted metaphorically, i.e., the righteous exist there without work or labor.

Similarly, the phrase, "their crowns on their heads," [is also a metaphor, implying] that they will possess the knowledge that they grasped which allowed them to merit the life of the world to come. This will be their crown. A similar [usage of this metaphor was employed by] Solomon [Song of Songs 3:11]: "The crown with which his mother crowned him."