Friday, October 20, 2017

Noach - Gratitude


A huuuuuge mazel tov to Chani Ehrman on her engagement to Avraham Abba Zions!! A special mazel tov to her father, my beloved brother, HaGaon Hamefursam Rav Dovid Shlita [and the very special Rebbetzin Julie in whose zchus Rav Dovid reached the heights he has!], one of the prominent poskim in Yerushalayim, a man who learns day and night, taking breaks only to daven and do chesed with his family and others!! And of course I must mention the proud grandarents "Bubby and Grandpa" who should get much nachas from Chani and all their grandchildren!

An additional mazel tov to all of the other parents, grandparents, brothers sisters etc. etc.!!

A huuuuuuuuuuuuugeee mazel tov to Elana Ehrman on her upcoming wedding this week. And of course to her father, my beloved cousin HaRav Yisrael Shlita [Eric??], a tzadik in our times, a gentleman, a scholar, a man of rare qualities and so much that I can't mention here, Rebbetzin Ahava Shetichye, a famous holy Rebbetzin appreciated by all for her spiritual qualities and great culinary skills and much more, all of the siblings, the grandparents my Uncle Fred - a great baal tzdaka who finishes shas and writes novel thoughts on Torah in his spare time and Aunt Susan - who is beloved by all who know her for her great wisdom, insight, love and perspecacity. And of course the choson and entire Felsenthal and Goldsmith families.

A huuuuuuuuge mazel tov to Simcha Stein on his bar mitzvah!!! A special mazel tov to his father my most beloved friend R' Shmuel Shlita, a man FILLED with Torah, Yiras Shomayim, chesed, tzedaka and many other extremely admirable qualities. And all with a quiet simplicity. And of course to his Rebbetzin Shira, eishes chayil extraordinaire, who besides her countless other special qulaities was a very gracious hostess on those occasions that I had the unique zchus to be a guest in her home. May the R' Shmuel and Rebbetzin Shira, together with their parents, and the greater Stein and Heller families have limitless nachas and see ONLY BRAHCA for many years to come!! 

A huuuuuge mazel tov to my EXTREMELY beloved friend R' Eitan Gavarin Shlita and his eishes chayil on the birth of Liana Nechama. She is a beautiful baby and may she grow up in good health, happiness and prosperity giving much nachas to her VERY special parents!!! May this be the first of numerous healthy children who will make our entire nation proud!! A special mazel tov to the grandparents and families!!


So pleasant. ["Noach" means pleasant. That was a pun. Intended...]

We all know about those who built a tower with the intention to wage war against Hashem. BAAAAAD IDEA!!!

The pasuk [11/5] calls them בני האדם - sons of Man. Were they sons of camels or snails or monkeys? Of course they were sons of Man!! Who else??!! Explains Rashi - This is alluding to אדם הראשון who like them was an ingrate when he blamed the wife Hashem graciously gave him for him for his sin. These people as well, instead of being grateful for being alive [after everyone but a chosen few had perished in the mabul], expressed gross ingratitude when they rebelled against their Maker and Provider.

Gratitude - הכרת הטוב -  is a VERY fundamental quality. The Chovos Halevavos says that we can base our entire service of Hashem on this LIMITLESS feeling of gratitude that we should all have for EVERY SECOND of blessed life we all enjoy. Not to mention food, eyes, ears, our ability to remove waste from our body [a complex yet painless operation done without pain or sedation], our ability to speak, think, walk talk etc. etc. We have TRILLIONS of cells with DNA that complex contains information that would fill millions of encyclopedias. So TRILLIONS OF REASONS to thank G-d EVERY SECOND!!! 

Gratitude is also critical in our interpersonal relationships. Rav Hutner explained that when one does a favor for for his or her friend, chesed was planted in the world. This chesed MUST beget something positive in return. Otherwise, the recipient is ACTIVELY UPROOTING this sapling of chesed and not just passively refraining from repaying in kind. So ingratitude is not just an act of omission but an act of COMISSION!! Serious stuff!!

You want to have a good marriage ? Express endless gratitude. Do you want to have friends? Show others how much you appreciate what they do for you and others. Do you want to be happy? Think and express your constant feelings of gratitude to the many who deserve it [you can start with Mom and Dad]. It also separates those who are mentches from the opposite. The middah is so important it is already a central theme in both parshas Bereishis and Noach.

SWEEETEST FRIENDS!! Let this email not go ignored!!! Contact those you love express your love, gratitude and appreciation. Make it a daily habit and transform your lives!!!

With much love and gratitude to all,

ESPECIALLY TO HASHEM FOR GIVING ME 46 YEARS MINUS A WEEK. They have been awesome and I hope He gives me many years. So thank you HASHEM, thank you mom and dad, thank you teachers, rabbeim, friends, supporters, employers, people who fired me, people who insulted me, people who listen to my shiurim, read my blogs, laugh at my jokes, hug me, invite me to their simchas, answer the phone when I call, dance with me, share with me and make this earth such a great place to be and make it a pleasure to be a member of Klal Yisrael!!

Happy birthday to me and many more in good health and prosperity with a LOT OF TORAH and chesed too!!

Good shabbos,


Which Bris?

The pasuk in this weeks parsha says והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התיבה. 

What BRIS? The Bris was AFTER the mabul??? 

OK - Look at Rashi. Where does he get THAT from? Is there any hint in the pasuk???

Benefit Of The Doubt

Hilchos Lashon Hara chapter 4, section 7

The matter of judging to the benefit of the doubt relates specifically to someone who becomes remorseful after committing a sin. But if the observer has examined this person's lifestyle and determined that he has no fear of G-d and constantly behaves in a style of living that is inimical to the Torah, like one who is contemptuous of Torah and mitzvoth or who considers one particular aveirah to be irrelevant, and that society as a whole knows that this aveirah is forbidden. In this case it is permissible to utterly degrade this person and to disclose his shame privately and publicly. And if this person does anything or says anything that is ambiguous and can be interpreted as decent or as evil, one is obligated to judge this person as evil since he has demonstrated himself clearly to be a Rasha. Chazal have said: "Do not oppress your fellow Jew" meaning one who is with you in Torah and mitzvoth, do not oppress him with your words. But regarding one who closed his heart to Hashem's Torah, it is permissible to humiliate him through his own actions, to publicize his disgusting lifestyle and to demean him.

Hilchos Lashon Hara chapter 4, section 8

When Beit Din instructs a person in a particular way that involves a physical action, whether it relates to this person in his relationship with G-d or to his interpersonal relationship with others and this person absolutely refuses to abide the Beit Dins's instructions and gives no reason why he won't comply, then it is permissible to publicly humiliate him for his actions and even to record his evil lifestyle in the community's archives for all future generations to view. But if this person responds with a defense that justifies his refusal to comply in a framework of reason that are personal, then the law is as the follows: If we believe that the reason he gave for not complying is untrue and was offered only in an attempt to convince the Beit Din to drop the matter, then we do not have to believe him and it is permissible to denigrate him. But if we are unsure of the truthfulness of his reasons for refusing to comply, then it is forbidden to shame or humiliate him.


Thursday, October 19, 2017


Death Life And Yom Kippur - What A Story!

Bringing Light To The Lives Of Holocaust Orphans

"He is a man full of the milk of human kindness"

Description in the "Brooklyn Daily Eagle" about Rav Hutner and his camp. 

Rav Moshe Comments!!!:-)

Regarding the previous post - here is Rav Moshe Feinstein's reaction ['אג"מ או"ח ד' מ]:

ומה שאותו הרב הנהיג שבאמצע התפלה יורדת אשה מעזרת נשים לבית הכנסת ואומרת תפילה באנגלית לפני כל האנשים, ופשוט שהוא דבר אסור, ופלא על רב ארטאדאקסי שיעשה דבר כזה... והוא פשוט וברור שאסור, ולא מובן אף על רב זה אם ראה איזה נחיצות שיתרגמו תפלה אחת באנגלית ולומר לפני הקהל, וכי לא מצא מי שיכול לתרגם איזה תפלה באנגלית לומר לפני האנשים שבחר באשה, שוודאי אינו מביא זה שבחר באשה עניין יראת שמים אלא להיפוך, שזה גופא הוא דבר אסור.

So we have the "psak" of a high school principal, Mrs. So and So [כבודה במקומה מונח] against the psak of Rav Moshe.


Gemara Rebbi Nechama Or Rivki?

From an article that appeared in my inbox, celebrating women's Torah study: 

Another form of integration which would, I believe, have a positive—although, perhaps narrower—impact has to do with boys’ education. Generally speaking, Modern Orthodox teenagers who attend all-boys high schools have virtually no opportunity to see women as religious personalities with the potential to contribute to Torah education. In my experience, this absence sometimes—unfortunately—leaves boys with little innate respect for girls’ and women’s talmud Torah.

Providing boys the opportunity to learn Torah from women as well as men is an important method to foster a talmud Torah community, a sacred enterprise in which women’s investment in learning is supported and respected.

Earlier in the article the author suggested that women should be taught by the major poskim of our times and not just the lower level teachers they now learn from.

Well, if the author [a female principal of a girls high school] would ask the poskim themselves [many of them] they would say that it is absolutely forbidden for women to teach teenage boys. What business does a women [all dressed and made up for work] standing in front of boys for an hour who recently reached puberty and have raging hormones? It is COMPLETELY not tzanua. [Some would suggest that we should only hire unattractive women over 80 but that won't always work out]. The mishna at the end of Kiddushin forbids a woman from teaching LITTLE boys because the fathers would come to pick up their kids and stuff might happen. The mishna never even considered that a woman should get up and teach boys gemara. 

In the words of the prophet - שומו שמים!! [See Yirmiyahu 2, 12 with the commentaries]

The other reason her suggestion is silly is because, let's face it, men spend many more hours and years learning gemara on a much higher level than those few women who teach gemara. So why give the boys second-third or fifth rate scholars when they can get something better?

And how will she teach sugyos like פתח פתוח מצאתי or the one in Kiddushin about תחילת ביאה קונה או סוף ביאה with the Tosfos that analyzes the exact nature of העראה?? Should a woman be talking to teenage boys about the halachic ramifications and details of male penetration? This would be an abomination.

Hiding behind the classification "We are Modern Orthodox" [as this and many other articles do] doesn't excuse it. Modern Orthodox people are commanded קדושים תהיו no less than "Old-Fashioned-Orthodox".  One Torah for One Nation that serves One G-d.  

This is not AGAINST women. Women are GREAT, HOLY, IN G-D'S IMAGE, OFTEN MORE SPIRITUAL THAN MEN [they certainly think less about עריות] etc. etc. We all respect the value of Talmud Torah and the positive effect it has on both genders. But to suggest that we need women to teach young men Torah is ludicrous on the grounds I mentioned and on others as well.

On the contrary - we should try ideally to take all of the men out of the seminaries and girls high schools. LET WOMEN TEACH GIRLS AND WOMEN!

This would solve a lot of already existing problems and prevent many future ones ודי למבין.     

Wednesday, October 18, 2017

Believe In Yourself

"We do not believe in ourselves until someone reveals that deep inside us something is valuable, worth listening to, worthy of our trust, sacred to our touch. Once we believe in ourselves we can risk curiosity, wonder, spontaneous delight or any experience that reveals the human spirit."

e. e. cummings

Hashem's Salvation How?

לרפואת אסתר רות בת נעמי שרה 

The pasuk says לה' הישועה על עמך ברכתך סלה. 

"Hashem's salvation" means that His middos are actualized in all of their glory and goodness at which point creation will be perfected. This salvation will come about through the Jewish people who are uniquely and eternally, qualified, endowed and blessed by Hashem to accomplish this task. 

לה' הישועה על עמך ברכתך סלה. 

Yiras Shomayim

We daven to be a ירא שמים in private and public. This means that both in our thoughts we should be aware of G-d's constant presence as well as in in our speech and behavior that are visible to others.

The two areas of יראת שמים [thought and action] should have a symbiotic relationship and feed off of each other. 

Read this incredible passage! 

Judging Favorably

Hilchos Lashon Hara chapter 4, section 3

This law of judging a person favorably can be divided into specific details. If this person is average, just like a typical Jew, meaning that although he is generally observant he does occasionally slip and sin and one can assume his slip was unintentional or that he thought that it was only a stringency that one could electively take upon himself if he decided. In this case even someone who saw him transgress this law several times is not allowed to disclose his actions, and it his forbidden to hate this person and he is obligated to give him the benefit of the doubt according to some Authorities.

Hilchos Lashon Hara chapter 4, section 4

However, if it is a severe sin, as committing adultery or eating things that are forbidden, and that these sins are common knowledge among all Jews, then disclosure of his actions is conditional. 
If he is a typical Jew in all other respects who is generally observant and avoids most sins, and here we saw him violate a mitzvah privately only once, we have to assume that he did Teshuvah and it is forbidden to disclose his sin. However, one must privately, discretely speak to this person about the sin he committed before G-d, in order that he not repeat is action and come to sin again. 
If this person is a Torah scholar – it is forbidden to continue to even suspect that he committed a sin, because he most likely did already Teshuvah. As Chazal have taught "if you saw a Talmid Chacham who committed a sin at night, one may not have any suspicions or doubts about him by following day because he most certainly did do Teshuvah."

Looooong Way To Go!

The woods are lovely, dark and deep. But I have promises to keep, and miles to go before I sleep. - Robert Frost

Where is Hashem?

One perspective is that Hashem is transcendental, out there is the heavens, perfect, beyond understanding and comprehension. This perspective can cause a feeling of weakness and inadequacy. He is great and we are tiny. He is HUUUUGE and strong and we are weak dwarfs in comparison. 

A different perspective is the Hashem is immanent. Hashem is within EVERYTHING and thereby provides life and existence. This can make one feel even worse because it emerges that he doesn't really exist. He is just a veil concealing G-dliness. But in fact this strengthens a person because he realizes how holy he is and cannot allow himself the pleasure of descending into life's more base pleasures because of his innate, spiritual essence.  

The correct path is to start with the understanding that we do exist independently in our small little way and that Hashem is "out there", perfect and keeping a close eye on us. This will give us the humility to do as we are told by the Sovereign King. From there we shift to the second, empowering perspective, which will give us the knowledge that we are working from a place of tremendous energy and power, for Hashem resides within us and everything around us.  

This is TEEEEF! You GOTTA read it:

טבע הדבר הוא, שבההשקפה הרגילה, אותה ההתבוננות האלהית הבאה מהדעה המונוטאיסטית, שהיא ההשקפה היותר מפורסמת גם מצד האמונה, היא מסבבת לפעמים עצב וחלישות נפש, מפני הרפיון הבא ברוח האדם בציורו, שהוא בתור נמצא מסובב מוגבל וחלש רחוק הוא מההשלמה האלהית, המאירה באור תפארת גבורתה. ביחוד החולשה מתעוררת ע"י ההבלטה שהחסרונות המוסריים מתבלטים בנפש ע"י הפרליל במעמד האדם, לעומת השלמות האלהית, ביחש אל הצדק והמוסר. אמנם עלולה חולשה זו להיות מתמעטת באותה המדה שהאדם מוצא את עצמו איתן במעמדו המוסרי, המעשי והמדותי. אבל מ"מ אין החולשה נפקעת לגמרי, מפני ההשערה הזורמת של הצעירות החדלה לגבי הגודל האלהי, המבהיל בתעצומות אין סוף את הרעיון היותר רחב.
פחות מההשקפה הזאת מיגעת את האדם ההשקפה המונוטאיסטית, הנוטה לההסברה השפינוזית, כשהיא מזדככת מסיגיה, המובלטת בחלקים רבים ממנה בהחלק התבוני של החסידות החדשה, שאין שם דבר מבלעדי האלהות. האדם מוצא את עצמו, שאם אך לא יתפס בתוכיותו מקום בפני עצמו, שאז בהקרעו בדמיונו מהשלמות של אין תכלית האלהית, הוא ודאי חדל ורפוי, ואיננו כלום, ואיננו כלום עוד יותר מהאין כלום של הביטול הערכי שבא ע"י ההצטיירות הראשונה, מפני שאז הוא נחשב שאמנם יש איזה מציאות לו בפ"ע בגבולו ותחום חפצו והכרתו, רגשותיו ונטיותיו, אלא שעולמו הוא קטן באין שעור עד כדי חולשה ואפסיות לעומת הגודל האין תכליתי האלהי, אבל אין זאת אפסיות גמורה ומוחלטת בעצם, לא כן הוא בההשקפה השניה, המסברת שאין דבר חוץ מהאלהות המוחלטת, א"כ השיקוע בנטיותיו הפרטיות של האדם, הנשענות על השקפת החיים שיש איזה מציאות פרטית הוה לעצמה, אפילו בצורה שבקטנות, הוא רק הבל ושוא נתעה, וראוי היה לפי זה להשקפת עולם להיות מחלישה את רוח האדם במעמקי ההתבוננות שלה עוד יותר מהראשונה, מ"מ אין הדבר כן, אלא שזו האחרונה משיבה לאדם מיד את עז נצחו, היא רק מעודדת אותו, שאין לו לשכח את אמתת הוייתו, ושעליו להתרחק מכל ארחות החיים הנובעים מהמחשבה הטעותית של הישות של עצמו הפרטי, הקרוע ברוחניותו מהאין סוף האלהי, אבל כיון שהוא צועד על דרך זה, אין לו עוד לכבוש דבר של מציאות כ"א דבר של דמיון כוזב, וכבר הוא מאושר באין סוף. אמנם באמת אין עבודה זו קלה כ"כ כמו שמצייר אותה הדמיון לכאורה, היציאה לחופש ממסגר הדמיון היא עבודה לא פחות קשה מהיציאה לחופש מאיזה מסגר מציאותי, מ"מ סוף סוף עז רוח לו הוא יותר מהמחשבה האחרונה. אבל אי אפשר לגשת עליה כ"א ע"י ההרגל הגדול וההתלמדות השכלית היותר זכה שאפשר להיות ע"פ ההשקפה הראשונה, ואז היא מלבשת את המחשבה האחרונה באורה לכל פרטיה, ונעשית לה בית קיבול והיכל. אדני בהיכל קדשו.

If one holds on to the second, more elevated perspective, then it is hard to do anything practical because if everything is Hashem, then why should I act?

So in order to get things done he should take on the attitude that we do have a seperate existence outside of Hashem. But at the same time he should keep in mind the second approach. This will make the world more beautiful and efficient in his eyes. G-d is in EVERYTHING. WOW!

It is GORGEOUS to harmonize seemingly conflicting theologies, because as hard as it may be to understand - both are true. 

Hashem is called קודשא בריך הוא and שכינה. The term קודשא בריך הוא denotes his separateness from the world [קדוש means separate] while שכינה denotes G-dliness that is within us [שוכן בתוכנו]. The Mekubalim strive to unite קודשא בריך הוא ושכינתיה.

אך אע"פ שהעולם העיוני וההרגשי השירי הוא יותר מזדכך ומתעלה ע"י המחשבה השניה, המלאה מאור הענוה וביטול היש, מ"מ העולם המעשי איננו יכול להיות הולך את דרכו ע"פ ההסתכלות התדירית העליונה הזאת, ומוכרח הוא האדם להנמיך את אורו מצד הכרח הסתגלותו לעולם המעשה ולהיות קשור בהמחשבה ההיכלית הראשונה, אבל בידיעה ברורה, שהיא איננה מחשבה ברורה כשהיא לעצמה, ולית לה מגרמה כלום, אלא שהיא מסובבת בסיבוב שכלי וציורי ממהלך המחשבה העליונה של ההסתכלות השניה שאמרנו. ואז העולם הממשי נעשה מזורז ומלובן ומלא צדק, והעולם המחשבי מתגבר ועולה מברכת מקורו, והם מתאחדים תמיד, ע"י הבטות מאוחדות, ומרכז הויה מאוחד, ביחודא שלים.

Connect To The Klal

For some people, it is better to love only the good people. Loving the wicked will bring them down.

But there are those tzadikim who are on such a high מדריגה that they love the ENTIRE COMMUNITY, bar none. The collective is by definition righteous. That is the meaning of the pasuk טוב ה' לכל - Not [only] that Hashem is good to everyone but that Hashem is good the the כלל - the collective, for the כלל is good and deserves good in return. That is why כלל ישראל is eternal. Our כלל can never be destroyed. The צדיקים connect to this כלליות and even if at times they experience a ירידה, they catch themselves and reconnect to the essential good of the כלל.

This is a remarkable shtikel:    

הקשור בקשר של אהבה אל הכלל כולו וחפץ בתקנתו וטובתו, הרי הוא מקושר ג"כ אל הרעים והחטאים שבו, ובזה יש מוצא לפגימה בקדושת הנשמה הטהורה, החפצה רק בקודש וטוב אמיתי, ובכל זאת מתעצמת כל כך נפש הצדיק, האוהב את הכלל, באהבת הבריות, אהבת האדם, וביחוד אהבת ישראל, עד שאיננו נסוג אחור משום דבר, ואפילו מפני פגימה רוחנית שלו. וסוף דבר שהוא מברר את עצמו כ"כ עד שהוא מתקשר בתמצית הטוב של הכלל כולו, שבאמת כללות הכלל הוא לעולם טוב, טוב ד' לכל, והוא מתרומם עוד יותר ע"י אהבה זו, וע"י התרוממות הרוח שלו מתרומם ג"כ הכלל, עד שאפילו הפרטים הרעים של הכלל הולכים ומתבסמים ע"י קישור של הנפש של הצדיק, האוהב את הכלל באמת, בהם. אלא שמי שזו היא דרך עבודתו, צריך שיברר את עצמו מאד, ויהיה זריז וזהיר, שמעשיו ורעיונותיו וכל הרגשותיו יהיו באמת נתונים לטובת הכלל כולו, שזהו באמת מה שנוכל להבין מתואר רצון ד', שאז המחשבה הרוחנית שלו היא מתאחדת עם האיחוד של הכלל, ולא תאונה אליה רעה. אבל מי שבא להתקשר אל אהבת הכלל ונפשו עופלה בקרבו בפניות פרטיות שלו, אע"פ שניצוצי טהרה של אהבת הכלל ג"כ יש בו, מ"מ אין הנשמה שלו עצמה מרוכזת ומאוחדת כראוי, וממילא אין קישורו עם הכלל כולו איתן, ויוכל להיות שתכוון סגולת קישורו אל הצד הגרוע והרע שבכלל, והטוב והסגולה שבכלל תתרחק מקשר נשמתו, ואז הוא נפגם באמת הקשר הזה. ועל כן אנו מוצאים חוש טבעי בהרבה בנ"א, בעלי יראה ותורה, שאינם חפצים להתקשר כ"א באהבת הטובים שבבנ"א ובסגולת האומה. וזהו באמת דרך נכון לפני כל אותם שלא נתבררו כראוי. אבל לא כך הוא דרך ד', הראוי לשלמי הנפש, אשר כח בידם לברר את עצמם ואת נטיותיהם, שהם חייבים, לבד האהבה היתירה לסגולת האומה, לאהוב את הכלל כולו, ולצפות לישועתו בכללו, לישועת כל פרטי הכלל כולו, באין פירוד כלל וכלל, ואם הם מוצאים בנפשם איזה ירידה או לקותא רוחנית ע"י הקישור לכל הכלל מפני חלקיו הירודים, לא יסורו אחור מדרך ד' הכללית הנאותה להם, אלא יזדרזו להקנות לעצמם את הבירור הראוי, באופן שיהיו יכולים להיות מקושרים אל הכלל כולו, מצד תמצית טוב ד', הטוב האמיתי, השרוי בו, ואז לא תגרם להם אהבתם האצילית שום פגם וירידה כלל, כ"א עליה ותוספת טהרה גבורה וקדושה. 

Be A "Sur Mei-rah"

There are aspects to avoiding evil. 

One is just not to commit evil acts. That applies equally to everyone.

Another aspect is the WAY one avoids evil. This depends on a person's inborn and learned qualities, on his surroundings and numerous other factors. It requires him to work on his middos in a very thorough way. That is the meaning of the pasuk וסור מרע בינה - to diverge from evil is understanding. To naturally divest oneself of his evil traits and inclinations requires understanding.

Bilashon HaRav [he says it much better...]: 

ונבין גם כן דברי סיום הכתוב, שאמר (איוב כח כח): "וסור מרע בינה", שלא אמר "שלא לעשות רע" כי-אם "וסור מרע", והלא ישנם דברים ידועים שהם רע, כל מה שאסרה התורה בכלל ובפרט, ואם כן נייתי ספר ונחזי, כשנלמוד נדע איך שלא לעשות!

אבל ההסרה אינה העדר העשיה לבד, כי אם שיהיה בדרכיו מרוחק מהרע, וזה ייתכן כשיבין לפי שכלו כונת התורה לשמרנו מהרע, ולראות באמת אנה רצונו ית' נוטה לפנות לטוב, אז יסור מהרע בחפץ נפשו והכרתו האמתית. וזה מתחלף הרבה בין איש לאיש, אף על פי שההעדר מעשות הרע כולל את כל הכלל כולו, אבל הדרכים איך לסור ממנו מיוחדים בכל איש לפי טבעו ומצבו ושכלו.

אם כן:
למניעה מעשות רע, אי אפשר לומר שהיא בינה, הבנת דבר מתוך דבר, אע"פ שצריך להשתמש בכח הבינה לדעת שהם מכלל הרע, אבל אחרי שייוודעו לאדם באמת, שוב ישוב גם זה לידיעה פשוטה שאינה צריכה כח הבינה, כי אם כח השמירה והזכרון. וכבר כתב החכם המופלא ר' יש"ר מקאנדיה בספרו "אילים" שכח השכל אינו כי אם הדרוש לעיון, אבל הידיעה היא כח אחר.

אבל להסרה מהרע, כל אחד לפי ענינו דורש בזה דרך אחר מיוחד ומצוין, ולזה ודאי דרושה בינה יתירה, שיבין מדברים אחדים, כפי הבנתו בעניני התורה ודרכיה, איך הם פועלים עליו לטובה ולקדושה, ללכת בדרך זה בענינים הפרטיים אשר לו.

ויש לעיין, כמה הדרכים הפרטיים מסורים לכל, ושאינם מסורים כי-אם לתלמידי-חכמים שהם מכירים הדרכים, או גם לכל איש ישר שנתן השם יתברך דעה בלבבו לדעת איך לתמוך בתום ביושר, ואם יתן לבבו להתבונן, יוכל כל אחד להשיג מטבע נפשו דרכי יושר רבים. וזהו ענין דברי חז"ל (מועד קטן ה א): "כל השם ארחותיו בעולם הזה, זוכה ורואה כישועתו של הקב"ה".

Yirah Is Chochma

Therre is a MITZVA FROM THE TORAH to learn anything that will bring one to fear and feel awe of Hashem. 

Chazal say that the only real חכמה is יראה. That is odd. There are MANY חכמות?? Math, science, logic, literature etc. etc. so how can Chazal say that the only true חכמה is יראה?

Maybe they meant as follows. Every wisdom requires effort and understanding to gain the initial comprehension. But once understood it can be explained to others clearly and consicely and they will understand [if they are intelligent enough]. יראה is different. If the person doesn't go through the process of understanding himself and only receives the finished product, all nicely packaged - then he won't understand.

For further understanding:

נראה שמצות היראה כוללת כל הלימודים המביאים ליראת ד'.

אמרו חז"ל על פסוק (איוב כח כח): "הן יראת ד' היא חכמה" - (שבת לא ב): "הן אחת", שרק היא לבדה חכמה, וכמו שכתב בהקדמת מסלת ישרים. ודבר זה יפלא מאד: הלא גדר החכמה הוא מה שצריך עיון, והרבה דברים זולת למודי היראה צריכים עיון!

והנראה בזה, שכל הלימודים, כשאחד מעיין בהם, ותוצאות העיונים ימסור לחברו בקיצור, מקבל חברו את החכמה כמו מי שהגה בעיונו זמן רב. כמו עניני הלכה, שבמקום שנפל ספק מצד סתירת סוגיות או קושיות הנופלות בדברי התלמוד והפוסקים, צריך שקידה ועיון להעמיד דבר על בוריו, אבל אחרי הבירור, כשיאמר אותו לאיזה אדם בקיצור, ידע השומע אותו כמו מי שהגה ועיין וחידש בעצמו; משא"כ יראת ד', שאע"פ שלמוד היראה שוה לשאר לימודים, בסידור כללים וחוקים, המודיעים לנו גדולת יוצרנו יתברך ויתרומם, וישנם מקומות וענינים הדורשים ליבון ובירור, מכל מקום, גם אחרי הבירור, כשיאמר קיצור הדברים למי שלא ירד לעומק הענינים, לא יבין.

והעֵד על זה, שהעיד לנו החסיד ר' משה חיים לוצאטו בספרו פתחי חכמה ודעת, שצריך לדעת שורש החכמה ונקודתה על מה תסובב; ואמנם השורש, אפשר להימסר בקיצור, אבל אין דרך לידיעתו כי-אם כשילמוד כל פרטי הדרושים שלו בארוכה, כי רק אז יבין חשיבות השורש. לכן ודאי רק יראת ד' לבדה היא חכמה, חכמה אמתית שלא תשתנה להיות ידיעה בעלמא בלא חכמה; אבל כל הידיעות שבעולם, בין ידיעות עניני הלכות עמוקות, בין ידיעות טבע הנמצאים מצד עצמם, אינן כ"א ידיעה, אלא שיפול בהן קושי בהשגת ידיעתן עד שנצטרך להשתמש גם בהן בכח החכמה, שמעיקרו לא נברא באדם כ"א לצורך היראה לבדה.

Appreciate Who You Are

If a person doesn't understand the value of the human soul, the Jewish people, Eretz Yisrael and the geulah, he can't taste what it means to serve Hashem. 

If one doesn't understand how special a human being is how can he daven [which is the fundamental service of Hashem]? He asks for understanding and knowledge which can only be important if he is important. But if man doesn't matter then none of his needs do either!

If one is a בעל תאוה then he can't appreciate the spiritual things in life because he is too busy looking for another piece of cake. If he is a בעל תאוה then he can be davening שמונה עשרה, schuckling to and fro, and his mind is one hundred percent completely with a woman in bed. If he doesn't understand the importance of transforming himself into a spiritual being then this can EASILY happen because imagining oneself in that position is more enjoyable [for such a person] than davening שמונה עשרה.   

If one doesn't understand the importance of the Jewish people then why should it matter if Moshiach comes or not and if we are redeemed?? And if we are not important then why SHOULD we be redeemed?? 

If one doesn't understand the importance of Eretz Yisrael then WHO CARES if we come back or not? Who CARES about the ultimate return and geulah??

So it all starts with an appreciation of our value and that of our people, land and ultimate redemption. Then we can get down to the business of serving Hashem as we should. 

We must daven that Hashem lead us on the right path. 

Bilashon HaRav ztz"l:

כל זמן שלא ילמד לעצמו שתתברר לו מעלת נשמת האדם ומעלת ישראל ומעלת הארץ הקדוש וההשתוקקות הראויה לכל איש ישראל לבנין המקדש וגדולת ישראל והתרוממותם בעולם, כמעט שאי-אפשר לטעום טעם עבודה.

שהרי, כיון שחז"ל אמרו על פסוק (דברים יא יג): "ולעבדו בכל לבבכם": (ספרי על דברים יא): "עבודה בלב זו תפלה", אם כן התפלה היא בחינת העבודה, ואינו ראוי לעבודה כי אם כשיהיה במצב דעת יראת ד' כל כך, עד שיהיו עניני התפלה קרובים אל לבבו. ואם לא ידע מעלת נפשו - איך יתפלל ברצון שלם והרגשת חסרון שיחנהו השם יתברך דעה בינה והשכל, כיון שאינו מכיר, אחרי שיש לו עושר וכבוד וכל טוב, מה חסר לו אם ח"ו לא ישכיל ויבין, אם כן צריך ללמוד ולהעמיק עד שיצויר לו בבירור וידיעה שלמה גודל חסרונו לדעה בינה והשכל, יצמא לזה ויתפלל באהבה מקירות לב שיחנהו השם יתברך בזה, וד' הטוב לא ימנע טובו להולכים בתמים.

ואם לא ידע מעלת ישראל איך יתפלל בלב שלם על גאולתם. שודאי אין הכונה הרצויה בתפלת ברכת גואל ישראל רק על מכאובי נפשו שמרגיש מצד עצמו מעול הגלות, כי ענין הברכה מעיד שהרצון בה מצד מעלת ישראל וקדושתם.

ואם לא ישכיל מעלת הארץ הקדושה וסגולתה וקדושתה איך יתפלל על בנין ירושלים, והתפלה היא דוקא מקירות הלב כשמרגיש שהוא חסר בדבר.

והנה התפלה היא בדיקה גדולה לאדם אם הוא מטהר נפשו באמת כרצון יוצרו ית' ואם הוא קרוב רצונו כרצון קונו.

על כן, מאד חייב האדם להזהר שלא ימשך אחר רצון עצמו בהנאות הגוף ממאכל ומשתה וכיו"ב, כי יוטבע בו טבע החמרי עד שלא ירגיש בעצמו שהדברים האמתיים הקדושים חסרים לו, ואם כן יאבד תפלתו שהיא כלל גדול בעבודה, כי כיון שמתנחם במה שיש לו לאכול ולשבעה וכאלה ההבלים לא יצייר בהתפללו בשבח "עלינו לשבח" ו"על כן נקוה", שיתוקן עולם במלכות שדי והאלילים יכרתו והרשעים יפנו אליו יתברך, כי מה יזיקו האלילים לאשר עיניו ולבו למלאות כרסו מעדנים, ובהיות ציורי התאוה בלבבו לא ישכיל ולא יבין.

על כן יתחזק האדם ויתחכם ויראה עצה לנפשו, ומאלהי החסד והרחמים החפץ בשלמותנו, שזהו כבודו ותפארתו, נבקש ונשפך שיחנו ידריכנו בנתיבתו ויאר לנו באורו הגדול, שנדע ונשכיל מה הוא ית' דורש מאתנו ומהו הישר והטוב ללכת בדרכיו.


Darwin, Marx And Freud



Tuesday, October 17, 2017


“Darwin's theory of evolution is the last of the great nineteenth-century mystery religions. And as we speak it is now following Freudians and Marxism into the Nether regions, and I'm quite sure that Freud, Marx and Darwin are commiserating one with the other in the dark dungeon where discarded gods gather.”

-- Dr. David Berlinski.

Positive Vs. Negative Empathy

“There are two types of empathy: the positive empathy and the negative empathy. When we are fully carried away by the unaware activities of the mirror neurons, we are under the trap of negative empathy. The negative empathy generates attachments. Out of these attachments suffering follows. Negative empathy is a kind of reaction to a situation, whereas positive empathy is internal response of peace love and tranquility.... In positive empathy, your deep tranquility, joy and peace activates the mirror neurons of the others, whereas in negative empathy your mirror neurons are activated by the disturbance of others.”

Appreciate The Commonplace

“If the stars should appear one night in a thousand years, how would men believe and adore; and preserve for many generations the remembrance of the city of God which had been shown! But every night come out these envoys of beauty, and light the universe with their admonishing smile.” 
― Ralph Waldo Emerson, Nature and Selected Essays

Reflect It Back

“It is an absolute human certainty that no one can know his own beauty or perceive a sense of his own worth until it has been reflected back to him in the mirror of another loving, caring human being.” 
― John Joseph Powell, The Secret of Staying in Love

Let Go Of The Past

“Be not the slave of your own past - plunge into the sublime seas, dive deep, and swim far, so you shall come back with new self-respect, with new power, and with an advanced experience that shall explain and overlook the old.” 
― Ralph Waldo Emerson


“It is amazing how complete is the delusion that beauty is goodness.”
― Leo Tolstoy, The Kreutzer Sonata
Men are crazzzzzy after women's beauty. 

A mashal I saw from R' Nachman: 

A man walks into a wine store and chooses a bottle of wine based on the fanciest, most eye catching bottle. How foolish. It could be that the wine tastes horrible [which is why they made the bottle so attractive - otherwise nobody would buy it]. Another bottle doesn't look so attractive but the wine tastes simply intoxicating. One gets drunk with pleasure after taking just one sip. 

One girl could be GORGEOUS but inside she is EMPTY. Not only is she spiritually and emotionally lacking but there is also zero correlation between how much she pleases her husband in the place that he wants to be pleased and how good looking she is. The "good looking" gets him to want to be there with her in the first place but when it comes time to actually "produce" she could be cold like an iceberg and he will be frustrated beyond imagination. The less eye popping girl could be an angel of kindness, love, care, sensitivity and spirituality. And she could also be very good in the bedroom. 

Am I saying to look to marry an unattractive girl? That would be stupid and against an open gemara. 

I AM SAYING that looks aren't everything and in fact are only a small part of the package. Any married man will tell you that. Nobody is happy solely because his wife is pretty. It is only valuable if it reflects an inner beauty. 

שקר החן והבל היופי only matters if אשה יראת ה' היא תתהלל. 

Seek out pnimiuyus! 

Don't Humiliate

Hilchos Lashon Hara chapter 4, section 1

It is forbidden to say anything that would humiliate another Jew even if it is not spoken in his presence. And it is forbidden to demean him even if he saw him behaving improperly in his relationship with G-d. Although this friend didn't behave properly towards G-d.

Hilchos Lashon Hara chapter 4, section 2

It makes no difference if the offense is a Torah imposed Lav or Torah imposed Aseh that is commonly known in Jewish society to be forbidden, because most certainly the
"victim" would be deeply humiliated by anyone who heard this story. Even if the incident is something that many Jews are not careful to observe, for example, saying that this person doesn't want to learn Torah. Nevertheless, disclosing the incident is forbidden because ultimately, this person is someone who doesn't fulfill the mitzvot of the Torah.

Do You Want To Be Filled With Love? Appreciate The Sanctity of Man

לרפואת אסתר רות בת נעמי שרה בתוך שח"י

The more one is imbued with a naturally spiritual perspective on reality, the more he or she loves other people. The reason is that the spiritual element of every human being is so alive, so real, so holy, so special, so unique etc. etc. that nothing material or physical can ever compete. 

No contest. 

To appreciate a person's spiritual side is to love him.  

When a person lives with this perspective, he is filled with life, bracha, happiness and dignity. They love everything and everybody because everything and everybody embody the most precious of all - the Divine. 

Says the Rav ztz"l: 

כל מה שההסתכלות הרוחנית נעשית יותר טבעית לאדם, נעשות כל הבריות יותר חביבות ונכבדות בעיניו. כי הרוחניות החיה שבכל בריה, יקרה ונשגבה היא למאד, וכפי בהירות הסכיה הרוחנית, מתנוצצת התכונה העצמית והמהותית של כל בריה נגד עיניו, ואין כל גוף מוגלם יכול לעלות בכבודו, גם כשיהיה מלא חמדה חיצונית עד אותה המדרגה החמודה, שניצוץ קטן רוחני שבצעיר שבבריות מגיע אליו. ואהבת החיים ואהבת הטבע, אהבת האדם ואהבת החברה, האומה, המשפחה, העצמותית האידיאלית של עצמו, הולכות ומתפשטות, מתאחדות בזיו חיי החיים ומושפעות ממקורו. וכל מבט, כל שרעף, כל הגה וכל תנועה, המושפעת ממלא חיים של עצמיות חשובה ועליונה של בעל הסתכלות אצילית זו, מלאים הם חיים, ברכה, אושר וכבוד. וזהו רז היקר הסגולי, שמיחס העולם הגדול לאנשי קודש, שהם הם האוהבים והמכבדים הגדולים של הבריות, שכשהם באות להכרה זו, מקיימים הכל בהם. כי מכבדי אכבד, ואני אוהבי אהב.

The Disgrace Of Death

We shouldn't die. Ever. That fact that we do was a [as they say in modern hebrew] פאשלה - a big boo-boo. Death is a disgrace. It says in the Navi that in the future וחרפת עמו יסיר - The disgrace of His nature He will remove and we will no longer die.  

We will live forever when we realize that our true selves are our souls and our bodies are just there to serve the needs of the soul. 

Read this beauty: 

המות בא בעקב החטא, לולא החטא הקדמון, לולא הלך האדם אחרי תאותיו הבהמיות, היתה התחושה הרוחנית מופיעה עליו ברוב אורה. אין אנו מתחילים את התולדה האנושית מהגשמתו הגלויה של האדם, שבאה אחרי נפילה עמוקה יסוד המציאות מתחיל באדם בהויתו העליונה, בהיותו מואר הארה רוחנית לפי תכונת עצם נשמתו. והנשמה במילוי החיים מוארה היא חוצה לגויתו ופנימה, היצירה הגופנית המרתקת את מאורה של הנשמה אל הגוף, והיא פועלת בו את פעולתה. לולא נפל האדם ברשת השכחה, ושאיפתו אל הגדולה העליונה, שהיא העבודה האלהית, עבודת גן עדן לעבדה ולשמרה, לא חדלה, והיא רק היא היתה מכשרת את המשכת החיים, אז החיים בעצמם, בהתאימם אל המטרה הנשאה הכללית, של הויתו של האדם האצילית, אינם צריכים להפסק. מדוע זה לא תתקשר הנשמה בגויה להחיותה תמיד, מדוע לא תמצא את כל מרחביה, בהיותה מנצחת על עבודתה החיה במרכזה הנשא, הגויה וכליה. רק מפני שכרע הרצון תחת המחשך של השעבוד השפל של העבדות הבהמית הגופנית, ורפש זה נטבע בו האדם עד אין מנוס. לא שאיפה רוממה ונצחית של יצירת חיים נשאים פועל בהעלאת נר החיים ביצירות גופיות, אלא כח אחר מעורב, יצר סוכן, והתעוררות שפלה סמויה, על כן אין הקישור אמיץ, והמחשכים רבו. כפי ערכו של הזיכוך הרעיוני, תעלה יקרת הנשמה המופעת, ושלטונה על הגוף יגדל, אבל לנצח את המות לא תוכל, עטיו של נחש מפעפע ומחלחל, עד אשר יפוח היום, והשאיפה העליונה תלך ותתגשם, הרצון הנשגב, של שכלול חיים שלמים ונשאים, יגדל ויגבר על כל נטיה, וההשפלה העבדותית, אשר לחומר ותנאיו הנלחצים, לא תהיה מעורבת בכח היצירה. הנשמות שבגוף תכלינה, נשמות חדשות, שהן למעלה מן הגוף, יוצרות אותו, מתרכזות בו, ושואפות ממנו ועל ידו למרומים נשאים מאד, הן יופעו, והתולדה שהקריאה אל חייה נובעת בפועל מחפץ רומם זה של שאיפת יקיצה לחיים עליונים, היא תהיה המנצחת בעולם. לפניה יכרע המות ברך, ולא יזכר ולא יפקד, ובולע לנצח. המות מום הוא ביצירה, ישראל נועד להעבירו, חרפת עם הוא לנו, וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ, כי ד' דבר.

Cheyt Adam Harishon

Before the sin of אדם, his body wasn't HIM, it was just an encasment of his soul. After the sin, everything got messed up because now his body is HIM, he identifies with his body which is essentially no different than that of an animal [eat, sleep, defacate, reproduce etc.]. That is why man was embarrassed after the sin and had to cover up. It is shameful to be an animal and that everyone should see that. And that is also why אדם couldn't answer Hashem's question of איכה - Where are you? The real "him" was lost. Now man was "כאלהים" [as the snake said] - like G-d. But not G-d. Just a poor imitation. 

[הגרי"מ זצ"ל] 

Learning About Hashem

Do you want to be REALLY happy??


The way to do it, according to the Rav ztz"l, is to learn about the glory and greatness of Hashem according to PNIMIYUS HATORAH. 

אמונת אלהים מאשרת את בני האדם, רק כפי אותה המדה שהגדולה האלהית היא נחקרת ונלמדת מאותו החלק החשוב שלהם, שהוא ראוי לכך, שאז מאירה הנשמה מאור העליון, ע"י מה שהיא נדבקת באהבה ודעה שלמה לחיי החיים, וכל ההרגשות הדעות והמעשים מתעדנים. אבל ע"י ביטול של תורה העליונה, המביאה להכרת גדולת אלהים ושלמות העליונה שאין לה סוף וערך, נפגמת האמונה עצמה, ואינה נותנת את אותו הפרי הטוב שהיא צריכה לתת, ואינה מרוממת את הנשמות בגלוי משפלותם. ואז נופלת היא האמונה ומתרבים בוזיה ומחלליה, ולא תשוב לאיתנה, כ"א ע"י מה שהצדיקים היותר מעולים הגבורים והחכמים היותר שלמים בדעת אלהים שבבני אדם, יתחזקו מאד להגביר את תשוקת חקר גדולת ה' בכל הדרכים הגדולים, השכליים והמוסריים. עד שתלך האמונה ותתרומם, ותצא מאפלתה לאור גדול, ותהי למקור חיים לכל הנשמות היותר גבוהות ועדינות שבעולם, כמו שהוא טבע האמיתי שלה, וממילא ישוב אליה כבודה ויקרה גם בכל השדרות האנושיות כולם. ומה שנוגע לישראל בזמן הזה הוא כל עוגן ההצלה של האומה, להשיב לה את יקר האמונה האלהית הטהורה, שהוא כל יסוד חייה.

Taamei Hamitzvos - Good Or Bad?

It depends...:-)

Rav Gifter z"l:

Rebuilding The World

Why an Ark?

Why was it necessary for Noah to build an ark to save his family from the Flood’s destruction? Could God not have arranged an easier way to rescue him?

The Midrash raises this question, explaining that the 120 years that Noah worked constructing the enormous boat were meant to provide the people of his generation with an opportunity to repent.

Rebuilding the World

Eighteenth-century scholar Rabbi Moshe Chaim Luzzatto offered an alternative explanation to that of the Midrash. He wrote that Noah needed to spend a year living inside the ark in order to prepare the foundations of a new world. Outside the ark, where flood waters swept away the world’s evil, nothing could survive. Inside the ark, the inner integrity of the world was reestablished under Noah’s direction. The soul of this great tzaddik encompassed all the souls of the world. As Noah fed and looked after the animals in his care, he renewed the world on the basis of goodness and kindness.

A similar preparatory stage of spiritual renewal took place many generations later. Before the revelation of the Zohar, Rabbi Shimon bar Yochai spent thirteen years hiding in a cave. He needed this period of seclusion to purify and prepare himself for the Zohar’s inner light (Adir BaMarom 7).

The Path of Personal Growth

This same method, Rav Kook wrote, is necessary for our own moral and spiritual growth. Change is difficult. It is not easy to correct old habits and patterns of thought. As human beings, we become accustomed to looking at life in terms of fulfilling our material needs, which can lead us to drift unthinkingly into self-centered pursuit of honor and physical pleasures.

The path to repairing one’s deeds and refining one’s character has two aspects. The first step is cognitive. We must fully understand each trait and its characteristics, and we must learn the proper time and place for their expression. Therefore our first request in the daily Amidah prayer is that God “grant us knowledge, understanding, and insight.”

Theoretical knowledge, however, is not enough. After acquiring this wisdom, we must accustom our will to whole-heartedly conform to this new path. We must strive to quiet our heart’s desires and distance ourselves from all that leads to a confused state of mind — a state that undermines the very foundations of character-building. We need to acquire a resolute and steadfast outlook and fortify our traits so that we will be able to retain our purity and holiness even when occupied in worldly matters.

A Private Ark

Those who succeed in directing their mind and inner will in this fashion will gain control of all aspects of their lives. Those who have not carefully thought out their path, however, will lack control of their actions and desires. Such individuals need to withdraw the powers of the soul, their strengths and talents, and gather them in, like lines radiating outward that are pulled back to their focal point.

This undertaking is similar to Noah’s confinement within the ark. It can be a bitter and heavy burden to constrain the soul’s powers in such a way, since the soul naturally seeks independence and freedom. Even confinement in the body is a terrible prison for the soul; all the more so to be constrained in such a fashion.

Converging toward the nucleus of one’s mind and inner will is not a pleasant task. One may feel pained and even depressed from the constraints of this path of repair. But after the soul’s forces have become accustomed to conducting themselves properly, they may be allowed to return to their natural state. Then all aspects of one’s personality will be proper vessels for fulfilling God’s will, and one’s powers may be released to rule over the body once more, now following the dictates of the intellect.

This path of personal renewal parallels the world’s renewal in the time of Noah. The months spent in the ark were a preparatory period of converging and gathering powers under the direction of the tzaddik. But when the punishing waters receded and the inhabitable dry land appeared, the ark’s inhabitants could be freed from their confinement. So too, as character traits are repaired and perfected, they may be released once again.

Testing the Waters

During the period of confinement, one needs to “test the waters” — to measure whether one’s powers are ready to be set free. This stage corresponds to Noah’s sending out the raven and the dove. One tests one’s traits in matters that do not involve danger, just as Noah utilized birds — creatures that can fly and thus were not endangered by the flood waters. When Noah realized that the world’s repair was not yet complete, he drew them back into the ark.

The Divine command, “Leave the ark!” came only when the land was completely dry. Then it was time to serve God in an unhindered manner, for the active dissemination of Torah and acts of kindness requires an unfettered soul, full of strength and courage.

(Sapphire from the Land of Israel. Adapted from Mussar Avicha, pp. 33-39)

Davening On The Plane

Question: Must one join one’s feet together during the Amida prayer? Similarly, if one prays while sitting, has he fulfilled his obligation?

Answer: Before one begins the Amida prayer, one must join both feet together as if they were one foot in order to compare ourselves to the angels about whom the verse (Yechezkel 1, 7) states, “And their feet are a straight foot,” meaning that their feet appear like one foot.

One’s feet must be joined together completely, both at the heels and at the front of the feet where the toes are. Nevertheless, some Acharonim write that it is sufficient if the feet are joined together at the heels and there is no prohibition for the front of the feet where the toes are not to be touching. The Poskim therefore rule that one who does not join one’s feet at the front of the foot has on whom to rely. There are indeed certain Torah scholars who follow this custom. Nevertheless, it is preferable to join one’s feet throughout the entire length of the foot in order to completely resemble the angels whose feet look like only one foot.

One must recite the Amida prayer while standing. If one prayed while sitting, according to most Poskim, one must repeat the Amida while standing. The same applies to one who has prayed while sitting because he had no other choice, such as if one was quite ill and his situation later improved to the extent where he is capable of standing up and praying again (for instance, a diabetic who was feeling weak and a short time later feels much better), that according to most Poskim, this individual is obligated to stand up and pray again in order to fulfill his obligation.

Nevertheless, since there are Poskim who rule that one need not repeat the Amida while standing once one has already prayed while seated, for one has already fulfilled his obligation even while seated, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l rules (in Yalkut Yosef, Volume 1) that one who has prayed while seated, such as an ill individual who now feels better, should stand up and pray again but only as a “conditional, donated prayer.” This means that before one begins to pray, one should say verbally, “I am hereby standing and reciting the Amida prayer once again in order to fulfill my obligation according to the Poskim who rule that I am obligated to do so. If the Halacha does not follow these Poskim, I hereby intend for this prayer to be a donated prayer (an optional prayer one can “donate” to Hashem).”

In this way, one fulfills his obligation according to all opinions, for if one is obligated to stand up and pray again, one is doing so and if not, one is praying an optional, donated prayer, which is also permissible.

Similarly, if one is travelling on a train and realizes that the time for prayer will soon pass and he cannot pray while standing so he prayed while seated and later got off the train and realizes that the time for prayer has not yet passed, one must likewise repeat the Amida prayer while standing albeit as a “conditional, donated prayer” as we have delineated above.

Regarding prayer on an airplane, on long flights, there are sometimes those who arrange a Minyan for prayer. When Maran HaRav Ovadia zt”l would fly from Israel to New York, some people suggested that they organize a Minyan on the plane, but Maran zt”l told them that it is better for every individual to pray alone at his own seat as opposed to organizing a Minyan in the back of the plane and interfering with the flight crew and their work. (Note: Nevertheless, regarding the Amida prayer regarding which we have written that according to most Poskim, one must recite it standing in order to fulfill one’s obligation, there is sometimes not enough room at one’s own seat to remain standing for too long. There are possibilities for one to pray alone on an airplane while standing in places where it does not bother any crew members or passengers, such as at emergency exits and the like. One should, nevertheless, always exercise good judgment before doing so by taking one’s surroundings into consideration.)

Monday, October 16, 2017

The Dash

I read of a man who stood to speak
At the funeral of a friend

He referred to the dates on her tombstone
From the beginning to the end

He noted that first came her date of her birth
And spoke the following date with tears,

But he said what mattered most of all
Was the dash between those years

For that dash represents all the time
That she spent alive on earth.

And now only those who loved her
Know what that little line is worth.

For it matters not how much we own;
The cars, the house, the cash,

What matters is how we live and love
And how we spend our dash.

So think about this long and hard.
Are there things you’d like to change?

For you never know how much time is left,
That can still be rearranged.

If we could just slow down enough
To consider what’s true and real

And always try to understand
The way other people feel.

And be less quick to anger,
And show appreciation more

And love the people in our lives
Like we’ve never loved before.

If we treat each other with respect,
And more often wear a smile

Remembering that this special dash
Might only last a little while.

So, when your eulogy is being read
With your life’s actions to rehash

Would you be proud of the things they say
About how you spent your dash?


So I see this healthy looking, young guy standing by the escalator. Just standing there. I approach him and I'm like "What happened?" 

He goes "I want to go downstairs but the escalator is broken."

What You Bring Down When You Go Up

When one floats up in the elevated places of thoughts about Hashem that one can reach with a free spirit and strong imaginative powers, and a spark of the glorious light of the goodness of Hashem and purpose of all of creation seeps into his heart - the soul is elevated. 

To the extent that he polishes his deeds and character and purifies his intellect, so that pure closeness to Hashem enters his heart and mind and the person goes very high, he is able to see all of the pathways of the world, intellectual and practical and from there descend goodness and kindness, filled with power and glory, and he can then lead the sheep of Hashem, His holy nation. 


כששטים במרומי המחשבה האלהית, שהאדם בחופש רוחו ועז דמיונו יכול להגיע אליה, להיות מתנוצץ בלבבו קוץ קטן ונצוץ קל מההארה המפוארה של המגמה הכללית של כל הטוב האצור בההויה כולה, כמו שהיא בראשית המחשבה ואחרית המעשה - אז הנשמה מתרוממת. וכפי אותו הערך של הזיכוך המעשי והמדותי, וכפי אותה המדה של טהרת השכל וזיכוך התבונה, כך הקרבה האלהית הברה מתכנסת בלב ובמח, והאדם עולה למרומים, בא עד הראש, ומשם צופה לכל שבילי עולם, השכליים והמעשיים, ומשם יורד הוא מלא טוב וחסד, מלא גבורה והוד, ורועה באהבה עדר ד', צאן אדם.


Female Curriculum - Link

I saw an American seminary girl on the bus who had a copy of Halachic Man in her bag, doubtless from a class she is taking.

So I ask - is that what 18 year old American girls need to learn? We have them for one year to try to give them yiras shomayim and hashkafa for life. Are there no works more meaningful to these girls than Halachic Man? If Rav Soloveitchik z"l hadn't written it but some Rav from Monsey - would they still teach it? 

I am not against Halachic Man per se. But the issues dealt with are far less relevant for young girls living in the twitter-instragram-facebook-smartphone generation than other sefarim. I believe that, to give one example, the בלבבי sefarim are far more relevant and on their level. Of course, there are also the classics like Mesilas Yesharim and Chovos Halevavos.  

On that note: About 40 years ago, Rav Soloveitchik gave the first gemara shiur in Stern College. The question is - What happened with this experiment? It is fraught with danger because the gemara and Shulchan Aruch forbid women from learning gemara. Well, it seems as follows: Not one serious talmida chachama has been produced in all of these decades [at least not one of whom I am aware], a women who can talk intelligently about any sugya in Shas, a women who is on the level that she could give an gemara shiur in a major yeshiva. How many serious works of Talmudic scholarship have women written? None.  So maybe Chazal were correct and gemara is not for women?? It is not that women are less intelligent than men - just "differently intelligent". 

Moreover [and this is my main point], 99.9 percent of women aren't particularly interested in gemara. When was the last time you saw a women on the plane or train learning a daf gemara? I have never [in thousands of trips]. I HAVE observed countless men who carry their gemaras around in order to learn when they have free moments. How many women learn even daf yomi which is easily accessible to everyone today with the advent of computers and Artscroll gemaros? Just a handful. Far less than one percent of Orthodox women. And daf yomi is the most superficial form of gemara study. How many voluntarily study an a deeper level [outside of an organized framework designed to offer some type of degree or certification - such as "semicha"]? Just about zero. 


Because THEY ARE NOT INTERESTED. And they SHOULDN'T BE!! That is not their purpose in this world. A woman's job is to raise a family, be a good doting, loving wife [first] and mother, maybe help with parnassa if necessary, daven, perform chesed and to be דבקות to Hashem etc. etc. But to sit and sweat over difficult Rambam's all day?? No woman wants to. 

So who are we helping by continuing to teach them gemara??  Some say they need it because it gives the girls yiras shomayim and makes them more observant. So girls from Ramaz or Yeshiva of Flatbush who study gemara are more observant than girls from Beis Yaakov who don't?? I can't see into people's hearts but from the outside I am not so sure. 

Anyway - food for thought. 


Even In Jest

Laws of Lashon Hara, chapter 3, section 3

The prohibition of lashon hara applies even if does is not speaking out of hatred and has no intent to denigrate him, but is speaking in jest and levity. Even so, because what he is saying is derogatory, it is forbidden by the Torah. 

Laws of Lashon Hara, chapter 3, section 4

The prohibition against lashon hara applies even if one does not explicitly identify the person spoken of at the time, but speaks of him anonymously, and from the context of the story, the listener understands whom he is speaking about. This is included in lashon hara. 

Even more, even if there is no denigration in his story at all, but through his words something degrading may result to his fellow, and the speaker cunningly has intent for this result, this too is included in lashon hara and is termed "secret lashon hara" by Chazal.

Sunday, October 15, 2017

Completely Focused Upwards

When a person removes his thoughts from any interest in material matters, even so-called important ones, the striving for closeness to Hashem becomes very powerful and thereby his neshama becomes very strong. All of his energies become rectified because of their proximity to their Divine source and at that time he is not able to engage in material pursuits. 

Afterward, when he "comes back down to earth", his material engagement and pursuits have a spiritual shine that they previously lacked. Unlike many people, who have a skewed and weak sense of ethics, this person will be completely upright and honest. 

כשמסלקים את הרעיון לגמרי מכל עניני החומריות, אפילו מהטובים שבהם, שהם עסקי החברה הרצויים, השאיפה האלהית העליונה מתגברת אז, וממילא מתגברת הנשמה הרוחנית שבאדם, ומתישרים כל כחותיה מפני קרבתה למקורה האלהי. ובאותה התכונה שהנשמה עומדת בעת סילוק דעתה מהענינים המוחשיים, אינינה ראויה לשום הנהגה בעניני החיים החברותיים, אבל המעמד הזה מועיל לה הרבה, שאח"כ, כאשר היא יורדת מעילויה זה, ובאה לעסוק בסדרים המעשיים והתכונות המוחשיות שבחיים, הם כולם מיושרים לפניה, מפני שהיא מוצאה אז את עצמה מלאה אֹמץ וישרות במדה כזאת, שאינה נמצאת ביושר ואומץ האנושי הפשוט, המעורב תמיד בעיוותים ובחולשות.

How To Raise The Holy Sparks

How does one engage in the holy avodah of העלאת ניצוצות? First he purifies his heart with mussar and with thoughts of dveykus to Hashem as much as he possibly can. Then he goes through various ideas that are floating around the world, even those that have been used by reshaim for evil, and he finds the spark of good within them.

כיצד מעלין ניצוצות הקדושה מעמקי הקליפות: מטהרים את הלב ע"י הדרכה של מוסר מושכל וטהור, מקדשים אותו ע"י רעיונות נעלים של דבקות בד' ודעת ד' בתכלית הגונה שאפשר לאדם להשיג לפי שכלו וכח נשמתו. אח"כ משוטטים בכל מלא הרעיון המקיף את כל חדרי הנפש, ובכל הרעיונות והדעות המשוטטות בעולם, ומבחינים בכולם מה שיש מהם לטובה ומה שיש לרעה. גם באותם הרעיונות שכמה רשעים שמשו בהם לרעה, מדקדקים ומבחינים איזה קורטוב של טוב יש בהם, וכשמוצאים את הגרעין הטוב בתוך עמקי הרע מחזיקים בו, מצחצחים אותו ומרחיבים אותו, ומוציאים מה שיש להוציא ממנו אל הפועל, ובזה הניצוץ עולה למקום קדשו.

How You know If Your Soul Is Pure

If you feel the weight of your sins that is a GOOD SIGN!!:-) It means you have a pure soul. 

Hashem will help you find a way to fix them. 


טהרת הנשמה גורמת היא, שמרגישים יפה בכל החטאים, בין אותם שהדרך איך לתקנם מפולשת היא ובין אותם שנסתם הדרך של התיקון בפנינו. על כן אין להבהל כלל ממה שמרגישים את כל משא העונות, ולא יגרמו לאדם שום התרשלות בשלמות באור תורה ושמחתה, וחופש הרעיון במהלך הדעת, כי הבהלה שמתבהל האדם מהרגשת רוב עונותיו, זאת בעצמה היא האות שנשמתו היא מטוהרה, ובודאי יפתחו לפניו דרכים, איך להפוך לזכיות גמורות אפילו אותם החטאים שאינינו מוצא עכשו דרך לזה כלל עליהם - ביחוד בענינים שבין אדם לחבירו התלויים בממון, וענינים של מכשולי רבים שקשה לתקנם - כשהאדם מרגיש חפץ פנימי לתקן הכל, אז הכל חוזר לסייע לזכות לעצמו ולעולם כולו. ע"כ צריך שיהיה תמיד שמח בכל מדרגה שימצא את עצמו בה, כיון שפנימיות נטייתו היא לטובה.

Yiras Shomayim

There is a certain innate sense of mentchlechkeit that we should all have. It is forbidden for one's yiras shomayim to push aside his natural sense of propriety. Yiras shomayim is supposed to build in a positive on natural behaviors. 

If we see "yiras shomayim" that in it's absence life would be more pleasant and sweeter - it is not the yiras shomayim we seek.

אסור ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה. סימן ליראת שמים טהורה הוא כשהמוסר הטבעי, הנטוע בטבע הישר של האדם, הולך ועולה על פיה במעלות יותר גבוהות ממה שהוא עומד מבלעדה. אבל אם תצוייר יראת שמים בתכונה כזאת שבלא השפעתה על החיים היו החיים יותר נוטים לפעול טוב, ולהוציא אל הפועל דברים מועילים לפרט ולכלל, וע"פ השפעתה מתמעט כח הפועל ההוא, יראת שמים כזאת היא יראה פסולה.

The Goal Of Tefilah

לרפואת אסתר רות בת נעמי שרה

The goal of tefilah is to both strengthen the will and weaken it. It is designed to weaken our desire for what is impure and evil while at the same time empowering us to desire what is pure and holy. The former process is much easier to accomplish while the latter is more difficult. But both are necessary. 

Think about that when you daven. You are asking for things in order to do good and you are praising and expressing gratitude to Hashem in order to strengthen your connection to holy ideals.

התפילה היא פועלת אימוץ הרצון וחלישות הרצון. כלומר, אימוץ הרצון הטוב, המוסרי, הקדוש, וחלישות הרצון הפראי, הרע. להמטרה של חלישות הרצון אין צריך כ"כ הרמת התכונה הנפשית. ההכרה שהמוסר הוא נשחת אצלו, שהאדם מרגיש בעצמו, מסבבת לו יגון פנימי ונפשו נפולה בקרבו, וכשהוא מתנפל בתפילתו הרצון של הרע נחלש, ועושה את פעולתו לטובה גם אחר התפילה, בשוק החיים. לא כן הוא עם אימוץ הרצון. ההכרה בהטוב וההתעוררות להגבירו צריך הארת רוח גדולה. ולפעמים ע"י מה שהאדם קובל תמיד על נפשו, וחושד את עצמו בפריעת מוסר, הוא מחזיק את כל נטיה של אימוץ לרעה ומזקת. וצריך ע"ז חשבון ברור והארת גבורה, שידע את הצד הטוב שבקרבו, שתעודתו הוא שיתרומם ע"י התפילה ויוסיף אומץ.