Thursday, July 26, 2012

תשעה באב שחל להיות בשבת

Here is a brilliant "Shtickel Torah" from Rav Hutner ztz"l that he wrote in 1938 and was published in the Moriah Torah journal and reprinted in a sefer they published on the Moadim page 589. If you don't understand I apologize and you can find another Jew to explain it to you. 

תענית דף כ"ט ע"ב: תשעה באב שחל להיות בשבת אוכל ושותה כל צרכו ומעלה על
שלחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו. וראיתי לאחד מגדולי האחרונים שהעיר מסוגית
הגמרא על מתניתין דריש פרק השוכר את הפועלים דמבואר שם ממימרא דר' יוחנן בן
מתיא דסעודתו של אברהם אבינו עדיפא מסעודתו של שלמה המלך, ואם כן טפי הוה ליה למינקט בברייתא דתענית אפילו כסעודת אברהם אבינו.

ונראה בזה על פי מה דאיתא שם בתענית דף ל ע"א מבואר שם דבערב ת"ב יש דין
דישנה מרגילותו ואם היה רגיל לסעוד בעשרה יסעוד בחמשה, ופירשו בתוספות דהיינו
משום דצריך למעט בכבודו ובודאי דתשעה באב ממש לא גרע מערב ת"ב, ומלבד דין
התענית יש דין של מיעוט בכבודו. ולזה ברור בעיני כי פירוש הברייתא דמעלה על שלחנו
כסעודת שלמה בשעתו אין הכונה על ריבוי האכילה עצמה אלא דתרתי מילי קתני. רישא
קמ"ל דאין דין תענית נוהג כשחל בשבת כל עיקר וזו היא הכונה באמרו דאוכל ושותה כל
צרכו, ובזה נכלל כל דין ביטול התענית בשבת ומצד ריבוי האכילה אין כאן שום רבותא
בסיפא דסעודת שלמה בשעתו. אלא דבסיפא קא משמע לן דכשם דדין התענית אינו נוהג
בשבת כך הדין של מיעוט בכבודו אינו נוהג בשבת, ולזה קאמר דמעלה על שלחנו
כסעודת שלמה בשעתו דזהו ריבוי בכבודו כדרך שאמרו דסעודה בעשרה הוה ריבוי
בכבודו.

ומעתה א"ש דלא קאמר כסעודת אברהם אבינו דהא בסוגיא דהשוכר את הפועלים
מבואר דסעודת אברהם עדיפא משל שלמה היינו לענין ריבוי הסעורה שהיה כל אחד ואחר
מן המסובין אוכל אבל לענין העלאה על השלחן בכלל בודאי דסעודתו של שלמה
עדיפא ומכיון דהכא בברייתא קאי לענין ריבוי בעבורו נקט סעודת שלמה ולא סעודת אברהם אבינו